החלטה בתיק ס"ק 13381-07-12

1.         לפנינו בקשה שעניינה מתן הוראה למשיבה, לאפשר לנציגי ארגון כח לעובדים להיכנס למתחמי המשיבה.

נציין, כי מעיון בבקשה עולה, שאין המדובר בטענות ארגון כח לעובדים, כי המשיבה לא איפשרה לו להיכנס בתאריכים - 11.7.12 ו-12.7.12, לכלל המתחמים המפורטים בפרוטוקול הדיון מ-10.7.12 (עמ' 8, ש' 16-27), אלא בטענות באשר למועדים נוספים בהם ביקש ארגון העובדים - כח לעובדים, לכנס ישיבות במתחמי הרכבת, ולטענתו, לא איפשרו לו לעשות כן.

2.         תחילה נציין, כי בהחלטתנו מ-10.7.12, אשר ניתנה מיד בתום הדיון במעמד הצדדים, נקבע על-ידינו, כי על המשיבה לאפשר לנציגי ארגון כח לעובדים להתייצב במקומות ובתאריכים, כפי שפורטו בעמ' 8, ש' 16-27 לפרוטוקול, וזאת במסגרת הפסקת צהריים של העובדים.

מעבר לכך ציינו, כי ככל שנציגי כח לעובדים יהיו סבורים שיש צורך באסיפות נוספות, עליהם לתאם זאת עם נציגיה המוסמכים של המשיבה, אשר תיתן מענה ענייני לפנייתם בתוך 48 שעות מקבלת הפניה.

ודוק, בהחלטתנו קבענו, כי על המשיבה ליתן מענה ענייני לפניה, ולא קבענו, כי על המשיבה להיענות אוטומטית לכל פניה או דרישה של ארגון העובדים - כח לעובדים, בלא קשר לכמות האסיפות המתבקשות, לעיתוין וכד'.

אשר על כן, האמור בבקשה והמנוסח, כאילו המשיבה מחויבת להיענות לדרישת המבקש 1 בתוך 48 שעות, אינו נכון, שכן בהחלטתנו הורנו למשיבה ליתן מענה ענייני, דהיינו להגיב ולהודיע לנציגי המבקש 1, האם קיימת הסכמה באשר למועדים, למתחמים ולשעות, וככל שלא קיימת הסכמה, צריכה להיות לכך התייחסות עניינית, אולם לא קבענו שעל המשיבה להיענות אוטומטית לכל דרישה.

3.         עוד ובנוסף נציין, כי לאחר החלטתנו מ-10.7.12 - אשר ניתנה בעת שלפחות היתה תלויה ועומדת טענת המבקש 1, כי הוא ארגון העובדים היציג - נפל דבר.

            בית הדין הארצי הכריע בפסק-דינו בתיק סב"א 9685-07-12, כי ההסתדרות הכללית היא הארגון היציג של עובדי הרכבת, וכי ארגון עובדים אחר מנוע מלטעון ליציגות בתקופת המשא ומתן לכינונו של הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין רכבת ישראל.

            בית הדין הארצי דחה את בקשת הצד שהגישו ארגון כח לעובדים והוועד הנטען מטעמו, להכיר בארגון זה כארגון היציג של עובדי הרכבת.

4.         סעיף 33ח' לחוק הסכמים קיבוציים, קובע - כי לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, וכן לפעול במסגרתם, וסעיף 33ט' קובע, כי מעביד לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד לשם קידום הזכות האמורה בסעיף 33ח' לחוק, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.

קיים הבדל בין סעיפים אלה שעניינם, בפעילות או בנציגות של ארגון עובדים כלשהו, לבין סעיף 33ח'1 לחוק, הדן דווקא בארגון עובדים יציג או בארגון עובדים בהתארגנות ראשונית, שהם הארגונים עימם מחויב המעסיק לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים.

בענייננו, משנפסק כי המבקש אינו הארגון היציג, החובה המוטלת על המשיבה, הינה לאפשר לנציגיו להיכנס למקום עבודה לשם קידום זכות ההתארגנות במסגרת ארגון העובדים - המבקש 1, וזאת מבלי לפגוע בצורכי העבודה.

בנסיבות אלה, כאשר המבקש 1 איננו הארגון היציג, ספק רב אם יכולות להיות טענות, או דרישה, לאפשר פעילות שווה לנציגיו הוא ולנציגי הארגון היציג, אשר מן הסתם אמורים להיות בקשר יומיומי והדוק יותר עם העובדים, לרבות לצורכי המשא ומתן המתנהל בעת הזו.

5.         בקשת המבקשים הועברה לתגובת המשיבה, אשר הודיעה בתגובתה, כי היא אינה מונעת מנציגי המבקש להיכנס למתחמי הרכבת השונים, והיא תמשיך ותאפשר כניסות כאמור, בכפוף לכך, שלא יהיה בכניסות אלה, כדי לשבש את סדרי העבודה.

המשיבה אף הדגישה, כי מאז החלטת בית הדין מ-10.7.12 , היא איפשרה קיומן של 20 אסיפות עובדים, וכי היא תמשיך לאפשר קיומן של שתי אסיפות, מידי שבוע.

עוד הדגישה המשיבה, כי יש למחוק את המבקש 2 מהבקשה, במיוחד לאור פסיקת בית הדין הארצי, ולאור זאת שלא ברורה כלל הסמכות של יחידי הועד לפעול כוועד העובדים ברכבת ישראל מטעם ארגון כח לעובדים, אשר איננו הארגון היציג.

בהקשר זה נציין, כי לכאורה, יש ממש בטענות המשיבה בעניין, והתייחסנו לכך בקצרה בסעיף 6 להחלטתנו מ-10.7.12, אשר ניתנה עוד בטרם מתן פסק-דינו של בית הדין הארצי בעניין זהות הארגון היציג.

6.         עוד ובנוסף טוענת המשיבה, כי בקשת המבקשים איננה נתמכת בתצהיר, וכי הממונה על יחסי העבודה במשיבה הגיבה לבקשת המבקשים עוד ב-17.7.12, והודיעה להם שתאפשר להם כינוס שתי אסיפות עובדים בשבוע.

המשיבה אף ציינה בתגובתה, כי תאפשר לנציגי הארגון כח לעובדים, להיכנס למתחמי הרכבת בהם אמורות להתקיים האסיפות, רבע שעה לפני המועד הנקוב לקיום האסיפה, וזאת לצורך הגעה לחדר היעודי ולצורך התארגנות.